לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים העוסקים בסיכונים ותופעות לוואי של חיסוני הקורונה. להלן סיכום קצר.
מחקר שנערך בהונג קונג [1] בדק האם יש סיכון מתמשך ואפקט חיסוני מתמשך של החיסון על השלכות בריאותיות ארוכות טווח לאחר תחלואה בקוביד-19. המחקר מצא כי חולים עם חיסון מלא או שקיבלו מנת דחף היו בסיכון נמוך יותר להשלכות בריאותיות כולל מחלות לב וכלי דם חמורות ותמותה מכל הסיבות מאשר לא מחוסנים או חולים עם חיסון לא שלם 30-90 ימים לאחר ההדבקה.
המחקר השני [2] הוא למעשה סקירה של תופעות לוואי נוירולוגיות שהופיעו לאחר קבלת החיסון ודווחו בספרות הרפואית. הסיבוכים החשובים והשכיחים ביותר הם פקקת סינוס ורידי מוחי, מיאליטיס רוחבי, שיתוק בל, תסמונת גיליאן-בארה, וביטוי ראשוני של טרשת נפוצה. חשוב להדגיש כי לא נעשתה השוואה כלשהי לאוכלוסיות לא מחוסנות, ולא ניתן להסיק האם תופעות אלה הינן אקראיות או אם החיסון הינו גורם סיבתי לתופעות אלה.
בכתב העת BMJ [3] דווחו שתי תופעות לוואי נדירות של חיסון שהתגלו במחקר עולמי שכלל 99 מיליון אנשים מחוסנים מ-10 אתרים בשמונה מדינות נצפתה עליה מובהקת מבחינה סטטיסטית של תיסמונת גיליאן-בארה ו-CVST. כן מדווח על מחקר שעקב אחרי 6.7 מיליון איש באוסטרליה, שבו נצפתה עליה בתסמונות הנוירולגיות ADEM ו-TM. אולם כל התופעות האלה נדירות מאוד (מקרים בודדים למיליון איש בשנה), ולכן נראה כי לסיכון המוגדל אין השפעה משמעותית מבחינת בריאות הציבור.
הערכתי האישית היא כי יש מקום לאופטימיות. מחקר אחד זיהה כי לאנשים מחוסנים יש סיכון נמוך יותר להשלכות בריאותיות ארוכות טווח ("לונג קוביד") אחרי תחלואה בקורונה. יש עליה במספר של תופעות נוירולוגיות נדירות מאוד (מקרים בודדים למיליון איש בשנה), ומדובר במתאם שלא ברור האם הוא נובע מקשר סיבתי (וכנראה שלעולם לא נדע).
לסיכום, למרות שמחקרים אלו מספקים תובנות חשובות, יש לפרש אותן בזהירות שכן ההבנה שלנו לגבי COVID-19 והחיסונים שלה ממשיכה להתפתח.
מקורות
